הדייגת ודגת הזהב

על יזמות וילדים אכתוב, ככל הנראה, רבות. היום, כשיום האישה עדיין מהדהד בכותרות ובפידס, מתחשק לי לשתף בסיפור קטן אחד שתחילתו ביריד שכונתי שערכנו.

הכל התחיל מילדה אחת שהפעילה דוכן ובו ילדים יכולים לדוג דגים מגנטיים. כדי שיבואו יותר ילדים למשחק שלה הציעה לעשות קודם לכן שעת סיפור בנושא. רבים הסיפורים על דגים, אבל "הדייג ודג הזהב" היה זה שנבחר. מכיוון ששיח על בנים ובנות בספרים מלווה אותנו כבר זמן מה הדיון על הדמויות בסיפור זה התעורר בקלות. הסברתי לילדים ש"הדייג ודג הזהב" תורגם מרוסית (אגדה מאת פושקין, שנכתבה ב-1833, בהשראת אגדה של האחים גרים "הדייג ואישתו" שנכתב עוד יותר מזמן). הרבה השתנה ב-200 שנה. בנוסף, ברוסית ה"rybka" – דגה – היא בת והשינוי נעשה במהלך התרגום לעברית. וכך בעצם אחת הדמויות הראשיות הפכה מבת לבן, והדמות הנשית היחידה נשארה אישתו הכעוסה והבלתי מרוצה של הדייג. אותה הילדה לא חשבה זמן רב והחליטה לשכתב את הסיפור לגמרי. דמויות, זמן וסוף העלילה. הנה התוצר.

הדייגת ודגת הזהב

פעם אחת הייתה דייגת שגרה עם בעלה בבית קטן ומוזנח. יום אחד הלכה הדייגת אל הים.  היא השליכה את הרשת אל ים וכשמשכה אותה ראתה בפנים דגת זהב. ופתאום הדייגת שמעה קול:

"אנא ממך! שחררי אותי!"

בהתחלה הדייגת לא הבינה מי מדבר אליה ואז הסתכלה אל הרשת והבינה שזאת הדגה.

"אם תשחררי אותי אני אמלא כל משאלה שלך!!"

הדייגת התפלאה מהדגה המיוחדת והחליטה לשחררה אותה לחופשי בלי לבקש דבר.  חזרה הדייגת לביתה הישן וסיפרה לבעלה את מה שקרה. כעס בעלה ואמר "למה לא ביקשת כלום?! את לא רואה באיזה בית עלוב אנחנו חיים? לכי חזרה אל הים ותבקשי שתעשה לנו שיפוץ".

חזרה הדייגת אל הים. קראה בקול לדגה והדגה הופיעה."מה תרצי, דייגת חביבה? כל בקשתך אמלא בשמחה!"  ענתה הדייגת: "בעלי שמע את ההצעה שלך ומבקש שתעשי לנו שיפוץ בבית."  "אין שום בעיה, תחזרי הביתה ותמצאי בית משופץ" ענתה לה הדגה.

כששבה הדייגת אל ביתה נדהמה לגלות שביתה נראה חדש, משופץ וגדול. ורק בעלה נותר כועס.

"למה אתה עדיין כועס?" שאלה הדייגת את בעלה.

"כי אם כבר ביקשת מהדגה הזו שיפוץ אז היית יכולה לבקש וילה של שלוש קומות עם בריכה!"

חזרה הדייגת שוב אל החוף. שוב קראה לדגה והיא הופיעה במהרה.

"שלום לך, דייגת יקרה! האם את מרוצה מהשיפוץ?"

"אני מאד מרוצה!, אמרה הדייגת. "זה פשוט מדהים!" אבל בעלי מבקש עכשיו וילה של שלוש קומות עם בריכה.

"אין שום בעיה. תחזרי הביתה ותמצאי את מה שביקשת".

חזרה הדייגת ולא האמינה למראה עיניה! וילה ענקית, עם בריכה, גינה יפה הייתה במקום בו היה ביתה. ורק בעלה שוב נותר זועף.

"מה עכשיו? ממה עכשיו אתה לא מרוצה?" שאלה הדייגת.

"עד מתי תרוצי ככה כל פעם לים? תביאי פשוט את הדגה בתוך אקווריום ושתהיה אצלנו!".

הדייגת אהבה בעלי חיים לא אהבה בכלל את הרעיון הזה. אבל החליטה שזהו, זאת הפעם האחרונה שהיא פונה לדגה. היא קראה לה והתנצלה והסבירה את הבקשה של בעלה. אבל כששבה הדייגת אל ביתה מצאה שם את הבית הקטן והמוזנח שהיה בתחילה ובעלה יושב ולא אומר מילה.

"טוב, זה באמת לא היה חכם לסמוך על טובות של דגים?" שאלה הדייגת. "אני חושבת שהגיע הזמן שנעשה משהו בעצמנו". בעלה הסתכלה עליה מופתע. "מה?"

"כל החיים רציתי להיות שחקנית. הגיע הזמן שאעשה את זה. אני רוצה לפתוח תיאטרון ולהציג הצגות!"

"אם כך, אני חושב שזה רעיון מעולה! אולי נציג גם את הסיפור שלנו, על הדייגת ודגת הזהב!"

מאת יובל חריף, איורים עילי דגן

אחרית דבר

סיפור זה הוצג מול קבוצת מאזינים שהתכנסה בגינה. לווה בתיאטרון בובות, גם הוא מעשה ידיהם של היזמים הצעירים.

דגים דגים בכיף
פרסומת לדוכן הדייג של יובל

סיפורים כאלה נותנים חומר למחשבה, על מקומם של הגברים והנשים בהם. הם גורמים לשאלות להתעורר – על יוזמה מול פסיביות, על התמודדות מול חיפוש אשמים? היה לי חשוב לשתף אותו (כמובן, בהסכמת המחברת:)) וכולי תקווה שנזכה לעוד סיפורים מומצאים, משוכתבים, כאלה עם סוף אחר או שינוי בדמויות או בעלילה – סיפורים שנועדו לנער ולערער את ייצוגים הסטריאוטיפיים שזמנם חלף מזמן.

לסיום, מזמינה אתכם לצפות בעלילת הסיפור ההפוך של סידנרלה.

אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות!

2 מחשבות על “הדייגת ודגת הזהב

  1. איזו יוזמה נהדרת. בעקבות הסיפור של יובל, הבנתי עד כמה הסיפור המקורי מייצג שני סוגים של האישה: זאת שמרצה ומספקת את מה שהגבר מבקש והמכשפה הזקנה. מעניין שהגבר נע, חסר עונים ובלי שום תשוקה, בין השתים. בסיפור של יובל גם הגבר וגם האישה רוצים משהו.

    אהבתי

    1. תודה, מרתה. אכן, הסיפור המקורי מהווה תוצר של רוח התקופה בה נכתב מבחינת הייצוגים של האישה והגבר. ישנה האשמת האישה בחוסר יכולתה להסתפק במה שיש ומתאר את תסכול הגבר "הקורבן" של גחמות זוגתו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s